גז"ד לר' משמרת הסיור במשטרת כרמיאל שהורשע בתקיפת קטין במהלך עבודתו

1.       הנאשם הורשע בעבירה של תקיפה - עבירה לפי ס' 379 לחוק העונשין, תשל"ז - 1977.

נסיבות ביצועה של העבירה פורטו באריכות בהכרעת דיני מתאריך 2/5/12, ולכן אציין, בקצרה, כי האירוע אליו מתייחסת ההרשעה התרחש בתאריך 18/11/2009. הנאשם שימש באותה תקופה כראש משמרת סיור בתחנת כרמיאל. במסגרת זו הוא הגיע לאחד מרחובות העיר כרמיאל כדי לטפל באירוע, בו נעצר קטין בן 16 וחודשיים, אשר נחשד בביצוע עבירות של התפרצות לבית מגורים והחזקת סם מסוכן.  המתלונן נעצר, הוכנס לניידת ונלקח למשטרת כרמיאל. בניידת היו הנאשם, שישב בכיסא הקדמי ימני ושוטר נוסף שנהג בניידת. בעת שנסעו, קילל המתלונן (שישב מאחור) את הנאשם ובני משפחתו ואף ירק לעברו. בתגובה, הסתובב הנאשם לעבר המתלונן ותקף אותו בכך שהיכה בו בעזרת ידו בפלג גופו העליון של המתלונן.

כתב האישום ייחס לנאשם אירוע נוסף שהתרחש, כך נטען, בחדר החקירות במשטרת כרמיאל, אולם, כמצוין בהכרעת הדין, הנאשם זוכה  מהמיוחס לו בהקשר זה.

2.       במסגרת ראיות הנאשם לעונש, הביא הנאשם מספר עדים אשר העידו על תפקודו הראוי להערכה:

2.1.    פקד ניר ג'מבר המשמש כקמב"ל במשטרת כרמיאל ולפני כן שירת כבלש במשטרת כרמיאל. מר ג'מבר תיאר את הנאשם כמוביל צוות, אדם שאוהב את עבודת המשטרה ועושה את עבודתו על הצד הטוב ביותר ומתוך אמונה בתפקידו. הנאשם תואר כשוטר אדיב ומנומס שלעולם לא משאיר פונה ללא תשובה. עוד תואר הנאשם ככזה היודע לטפל באירועים מורכבים, משכיל להרגיע בין הניצים ולמסור תמונה מדויקת ואמינה למפקדיו. מדובר באיש מקצוע שכלל הגורמים במערכת סומכים על שיקול דעתו ועל תפקודו.

2.2.    רפ"ק יצחק שלמה, המשמש כראש משרד שיטור וקהילה במשטרת כרמיאל. מר שלמה  תיאר את הנאשם כראש משמרת המוביל את אנשיו קדימה לתפקוד מיטבי. תחת פיקודו של הנאשם נמצאים כ 14 שוטרים וצוות זה מאופיין ברמת משמעת גבוהה ותפקוד גבוה. הנאשם תואר כשוטר איכותי ומקצועי, כזה שמגיע לפני הזמן והולך הרבה לאחר תום המשמרת. מדובר בשוטר ממושמע ולויאלי.

2.3.    פקד חיים שרגא, ששימש בשנים 2008-2010 כקצין משמרת במשטרת כרמיאל וככזה שימש במפקדו הישיר של הנאשם. הנאשם תואר על ידי פקד שרגא כשוטר מקצועי ואחראי. עוד הדגיש פקד שרגא כי הנאשם הינו חדור אמונה בשליחתו, הוא מאמין בעבודתו ועושה עבודתו בצורה מצוינת.

2.4.    בנוסף, הוגשה אסופת מסמכים (סומן במקובץ נ/1 לעניין העונש) מהם עולה, כי הנאשם נבחר כשוטר מציין מחוזי לשנת 2007; שוטר מצטיין תחנתי לשנת 2007; וכן קיבל תעודות הערכה נוספות. בנוסף, ההערכות התקופתיות שלו - גם לפני שהוגש כנגדו כתב האישום אך גם לאחר הגשת כתב האישום - היו טובות בהרבה מהממוצע.

3.       בטיעוניה לעונש עמדה המאשימה על חומרת מעשיו של הנאשם, שנקט באלימות כלפי קטין שהיה תחת חסותו והיה עצור אותה עת. המאשימה ציינה כי:" גם אם המתלונן קילל וירק לעבר השוטר, מצופה משטר מנוסה, כמו הנאשם, שלא יבחר באקט של אלימות כדרך לגיטימית לאירוע כזה" (עמ' 262, שורות 21-22). עוד נטען, כי הנאשם לא לקח אחריות על מעשיו לא הפנים של הפסול שבמעשיו.

המאשימה הפנתה להד הציבורי שנוצר מהאירוע (בשל נסיבות שאינן קשורות לנאשם) ולנזק התדמיתי שנגרם למשטרה כתוצאה מכך.

עוד הפנתה המאשימה לטראומה שנגרמה למתלונן ולכך כי הוא תיאר בעדותו כי הוא עדיין רואה לנגד עיניו את ידו המונפת של הנאשם.

המאשימה הייתה מודעת לכך כי מדובר בהסתבכותו הראשונה של הנאשם ולא חלקה כי מדובר בשוטר מוערך. יחד עם זאת, המאשימה סברה כי הענישה הראויה במקרה דנן הינה ענישה של מאסר לריצוי בעבודות שירות - גם אם לתקופה קצרה יחסית - שכן רק ענישה שכזו תעביר את המסר הנדרש. בנוסף, עתרה המאשימה למאסר על תנאי ופיצוי.

4.       מנגד, הפנה בא כוח הנאשם לכלל הנסיבות המקלות העומדות לזכות הנאשם.

נטען, כי ניהולו של ההליך לא היה לשווא מבחינתו של הנאשם, שכן הוא זוכה מרכיב מהותי שבכתב האישום.

בא כוח הנאשם לא חלק על עמדתה העקרונית של המאשימה לפיה, אל לו לשוטר להרים יד על אזרח. אולם, צוינו בהקשר זה, כשיקולים לקולא הנסיבות שקדמו לאלימות - והן מטח העלבונות שהמטיר המתלונן לעבר הנאשם ובני משפחתו ובסופם היריקה שכוונה לעברו.

עוד נטען, כשיקולים לקולא, כי אין מדובר באלימות קשה, אלא ב"כאפות" כהגדרת המתלונן עצמו, שלא גרמו לכל חבלה, ולא בכדי הנאשם הואשם והורשע בעבירה של תקיפה ולא בעבירה חמורה יותר.

לעניין נתוניו האישיים של הנאשם, הפנה בא כוח הנאשם לעדים שהעידו לעניין העונש ולמסמכים השונים שהוגשו (נ/1 לעניין העונש), מהם עולה תמונה חד משמעית של שוטר ותיק ומסור, אשר עושה את מלאכתו מתוך תחושת שליחות. מדובר בשוטר שזכה להערכות הרבה מעל הממוצע והמשיך להיות שוטר מוערך גם לאחר שהוגש כנגד ההליך בתיק זה, למרות הקושי הרב שבדבר.

לכן, ביקש בא כוח הנאשם להסתפק במקרה דנן בענישה של מאסר על תנאי בלבד. בהקשר זה הוגשה פסיקה ממנה ניתן ללמוד כי מדובר בענישה הולמת ושאינה חורגת לקולא ביחס למקרים דומים אחרים.

5.       אין מחלוקת כי אל לו לשוטר לנקוט באלימות לא מוצדקת כלפי אזרח.